המכון ללימודי אסיה ואפריקה הוא המרכז הגדול והוותיק בישראל למחקר ולהוראה בתחומי אסיה והמזרח התיכון. המכון מהווה מסגרת אקדמית מובילה ללימוד שפות, תרבויות, היסטוריה, דתות וחברות של אזורים רחבים ומשפיעים בעולם המתפתחים כיום בקצב המהיר ביותר מבחינה כלכלית, דמוגרפית ואקדמית, והם בעלי תפקיד מרכזי בעיצוב המאה ה־21. למעשה, כ־77% מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום באסיה ובאפריקה. המכון משלב מחקר חדשני עם מסורת ארוכה של מצוינות, ופותח בפני הסטודנטים והחוקרים צוהר לעולמות מגוונים ובעלי חשיבות גלובלית.

המכון הוקם בשנת 1926 והוא אחד משלושת המכונים הראשונים של האוניברסיטה העברית בירושלים, לצד המכון לכימיה והמכון למדעי היהדות. בראשית דרכו התמקד המחקר במכון באסלאם הקלאסי ובלשון הערבית הספרותית. במהלך הדורות, הורחבה תוכנית הלימודים ונוספו לה תחומי האסלאם ומחקר המזרח התיכון המודרני וכן שפות מזרח תיכוניות נוספות כגון פרסית ותורכית. נוסף על כך הוקמו מגמות חדשות ללימודי מזרח אסיה, לימודי הודו, טיבט ואינדונזיה, לימודים ארמניים ולימודי אפריקה. כיום פועלות בו תוכניות ומרכזי מחקר ייחודיים העוסקים בלימודי מרכז אסיה ומונגוליה, בודהיזם, ג'ייניזם והדת הבהאית. בזכות מוריו ותלמידיו נעשה המכון לאחד המוסדות המובילים בעולם ללימודי אסיה ואפריקה.

המכון כולל כיום שלושה חוגים אקדמיים:

• החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון,
• החוג ללימודי אסיה,
• החוג לשפה וספרות ערבית.

שני החוגים הראשונים הם מן הגדולים בפקולטה למדעי הרוח, ומציעים מסלולי לימוד לתארים ראשון, שני ושלישי. כיאה למסורת מדעי הרוח, המכון שם דגש מיוחד על לימוד שפות. קורסי השפה המוצעים באופן קבוע כוללים ערבית, תורכית פרסית וארמנית, הנלמדות בחוג לשפה ולספרות ערבית ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, וכן סינית, יפנית, קוריאנית, סנסקריט, הינדית ואינדונזית, הנלמדות בחוג ללימודי אסיה. בנוסף נלמדות מדי פעם מספר שפות נוספות כגון טיבטית, מונגולית, טמילית, אורדו ועוד.  היקף השפות הנלמדות במכון הוא מן הרחבים בישראל ומהווה תשתית ייחודית למחקר ולהוראה. 

הסטודנטיות והסטודנטים במכון נהנים מסביבה מחקרית בינלאומית, ממבחר קורסים רחב ומגישה למגוון אפשרויות של חילופי סטודנטים ושיתופי פעולה עם מוסדות מחקר מובילים באסיה וברחבי העולם. בוגרות ובוגרים של המכון ממלאים תפקידי מפתח במערכות הדיפלומטיה, הביטחון, המסחר, הכלכלה, העיתונות, החינוך והתרבות, ותורמים רבות לקידום ההבנה ולהעמקת הקשרים בין ישראל לבין ארצות אסיה ואפריקה.